במאמרים קודמים סקרנו בתמצית מספר הסדרים בינלאומיים לחילופי מידע בין רשויות מס, המהווים נדבך בתהליך גלובלי נחשוני שמאפשר העברת זרם מידע פיננסי הישר ממוסדות פיננסיים לרשויות המס המקומיות וחילופיו בין מדינות, לרבות חילופי מידע אוטומטיים ללא בקשה ספציפית כלשהי.
בתוך כך הסברנו כי חשוב לפתוח מוקדם ככל הניתן בהליך גילוי מרצון של נכסים פיננסיים המוחזקים בחו"ל על-ידי תושבי ישראל, היות שישראל התחייבה להצטרף להסדרים בינלאומיים אלו, וצפויה לעשות זאת עם השלמת הליכי חקיקה שהחלו עוד לפני הבחירות האחרונות לכנסת, כך שקרב היום בו ייחשף ממילא בפני רשות המסים מידע אודות רובם ככולם של נכסים פיננסיים כאמור.
ואומנם, ביום 25.6.2015 הוגשה על-ידי משרד האוצר הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' ), ה'תשע"ה – 2015, שמטרתה לאפשר לרשות המסים לקבל באופן אוטומטי מידע על נכסים פיננסיים המוחזקים בחו"ל על-ידי תושבי ישראל, לרבות לגבי שנים עברו וחשבונות בנק שנסגרו, ולרבות ממדינות שנחשבו עד עתה כמקלטי מס, וזאת ללא צורך בהגשת בקשה לקבלת מידע כאמור!
על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרתה לאפשר למדינת ישראל לקיים "בדחיפות" את התחייבויותיה לחילופי מידע בהתאם לסטנדרטים המקובלים היום בעולם, לרבות הסכמים שייחתמו על-פי הסטנדרט שפורסם על-ידי ארגון OECD לחילופי מידע אוטומטיים בענייני מס (Standard for Automatic Exchange of Information in Tax Matters), בו דנו במאמר קודם, ולרבות ההסכם הבין מדינתי עם ממשלת ארצות הברית עליו חתמה ישראל בחודש יוני 2014 (להלן: "הסכם פטקא") ליישום החוק לציות מס של חשבונות זרים (Foreign Accounts Tax Compliance Act) ולשיפור ציות מס בינלאומי (Agreement between the Government of the United States of America and the Government of Israel to Improve International Tax Compliance and Implement FATCA).
הצעת החוק מאמצת בחלקה הצעת חוק קודמת לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 200), ה'תשע"ד – 2014, שאושרה ביום 1.12.2013 בוועדת השרים לענייני חקיקה (חק/468), ועברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אשר נועדה ליישם את הסכם פטקא, על-ידי הסמכת שר האוצר לקבוע תקנות לעניין חובות דיווח של מוסד פיננסי ישראלי, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל ועם יו"ר רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
נוסף על כך, מוצע להעניק לרשויות סמכות להטלת עיצום כספי על מנת להבטיח אכיפה יעילה וטיפול מהיר בהפרות, להסמיכן לאסוף ולהעביר מידע לרשויות מס זרות, חרף חובת הסודיות הרחבה הקבועה בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], ה'תשכ"א – 1961, בנוגע למידע על הכנסתו של אדם. כמו כן, מוצע לקבוע עונש מאסר שבע שנים או קנס כספי גבוה של עד 600 אלף ש"ח בגין התחמקות מחילופי מידע לצורך אכיפת דיני המס של מדינה אחרת או סיוע להתחמקות מחילופי מידע כאמור.
חשוב להבין כי נוהל גילוי מרצון של עבירות מס מאפשר קבלת חסינות מהליך פלילי, אך ורק כל עוד לא מצוי מידע בעניין זה בידי הרשויות במועד הפנייה, ולאור ההסדרים הבינלאומיים לחילופי מידע פיננסי, זה רק עניין של זמן עד שכל המידע יועבר גם לישראל!!
מחבר הספרים:אמנות מס 111 טבלאות השוואה;אנציקלופדית אמנות מס כרך ב';נאמנויות ומיסוי נאמנויות;חוק מס הבולים;סדרת מס ערך מוסף (4כרכים);מרצה בלשכות עו"ד, רו"ח ומכון היצוא הישראלי
